אוסי) אוסיא

(אוסי) אוּסִיָּא f. (οὐσία) substance, (landed) property, farm, estate. Gen. R. s. 49 אוסי (corr. acc.).Num. R. s. 23 שפחות מן א׳וכ׳ maid-servants from another estate. Y.Taan.IV, 69a; Lam. R. to II, 2 אי׳ (corr. acc.). Lev. R. s. 34.Pl. אוּסִיּוֹת. Ex. R. s. 20. Ch. pl. אוּסְיָאן, אוּסְיָיאן. Lev. R. s. 3, beg. he likes to be called מרי אס׳ (corr. acc.) lord of many estates; Koh. R. to IV, 6 אוסייאס (corr. acc.).